פסק-דין בתיק ס"ק 35985-06-11

פתח דבר

לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי, בה אנו מתבקשים ליתן סעד הצהרתי, לפיו, על אוניברסיטת חיפה (להלן: האוניברסיטה), לשלם לעובדיה, עוזרי ההוראה, חברי הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטה (להלן: ארגון הסגל), לשלם "שכר מלא בגין ההשתלמויות שבהן הם נדרשים להשתתף במסגרת עבודתם".

לטענת ארגון הסגל - בין הצדדים נחתמו לאורך השנים כמה הסכמים קיבוציים, לרבות באשר להיקף משרתם והתמורה בגינה. בשנת הלימודים תש"ע  הוצגה, לראשונה, דרישה, כי לצורך עבודתם באוניברסיטה יעבר עוזרי ההוראה בפקולטה למדעי החברה סדנה לקידום ההוראה (להלן: ההשתלמות).

לדעתם, מאחר שההשתלמות נעשתה בשעות שהן נוספות לשעות העבודה המוגדרות בכתבי המינוי של חברי ארגון הסגל ועל חשבון זמנם החופשי, יש לתגמלם בתגמול נוסף, אולם, תשלום על  ההשתתפות בהשתלמות שולם רק בעקבות משא ומתן, במהלך שנת 2009 - רק עבור ההשתתפות בהשתלמויות בשנת הלימודים תש"ע - ובשנה הנוכחית האוניברסיטה מסרבת לשלם.

בתחילת שנת הלימודים תש"ע, שונו כתבי המינוי של עוזרי ההוראה והוסף בהם תנאי מקדמי, האומר: "העסקתך מותנית בהשתתפות בסדנה לקידום ההוראה הנערכת באוניברסיטה. פרטים על מועד הסדנה יועברו אליך בהקדם. במידה ובידך אישור השתתפות בעבר בסדנה לקידום ההוראה באוניברסיטה או מחוצה לה אנא הצג אותו על מנת לקבל פטור מההשתלמות." [דוגמה בנספח א'5 לבקשה, מיום 13.10.10, להבדיל מדוגמה מיום 5.10.09, שצורפה כנספח א'4 ואינה כוללת את ההתניה האמורה].

לטענת האוניברסיטה, כבר בהסכם הקיבוצי משנת 2000 נקבע, בנספח 1:

"כישורים הליכי מינוי והתפקידים של עוזרי הוראה נקבעים ע"י הגופים האקדמיים של האוניברסיטה ועל פי שיקול דעתם."

הדבר עולה גם מהוראות סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח 1951, ומאז ומתמיד - לצורך הכשרת עוזרי הוראה לתפקידם בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה - קיימו הגורמים האקדמיים הרלבנטיים הדרכות פרופסיונאליות מקצועיות, שנועדו, בין היתר, לרענן ולחזק את הידע המקצועי של עוזרי ההוראה בתחום התרגול בו הם עוסקים, וכפועל יוצא מכך, לשפר את הבנתם של הסטודנטים בחומר המועבר. בשל תלונות של אגודת הסטודנטים בפני רקטוראט האוניברסיטה, לפיהן, רמת ההוראה של עוזרי ההוראה בפקולטה למדעי החברה אינה מספקת, הוחלט ע"י הגורמים האקדמיים המוסמכים באוניברסיטה, לקראת שנת הלימודים תש"ע, להוסיף כחלק מן ההכשרה המקצועית הנדרשת לצורך תפקידם של עוזרי ההוראה בפקולטה, לחייבם להשתתף גם בהשתלמות.

בהסכם הקיבוצי האחרון, מיום 14.12.08 [נספח 1 לתשובתה לבקשה (להלן: הסכם 2008)], נקבע, כי היקף משרה מלאה של עוזר הוראה באוניברסיטה הוא 32 שעות שבועיות, כאשר רק 8 מהן הינן שעות הוראה פרונטאלית, בעוד שיתר השעות מתגמלות עבור פעילות נוספת הנדרשת להוראה, כגון: הכנת השיעורים, בדיקת מבחנים, קבלת תלמידים ועוד [כאמור בנספחי 2 לתשובה; וראו גם בסעיף 15.1.2 להסכם 2008]. זאת ועוד - למרות שאורכו הממוצע של סמסטר באוניברסיטה הינו כ- 14-13 שבועות, קובע סעיף 14 להסכם 2008, תקופות מינוי ארוכות יותר של עוזרי ההוראה, כדלקמן:

"14.1 במינוי של סמסטר אחד (סמסטר א' או ב'), תקופת העסקה תהיה בת שישה חודשים.

14.2   במינוי של סמסטר א' וסמסטר ב', תקופת ההעסקה תהיה בת שנים עשר חודשים. ..."

מוסיפה האוניברסיטה וטוענת, כי בשנת הלימודים תש"ע, הכיר גם ארגון הסגל בלגיטימיות של עריכת הסדנה ונחיצותה, כחלק מהכשרתם של עוזרי ההוראה, וסלע המחלוקת התמקד בנוגע לתשלום הנוסף שנדרש ע"י הארגון בגין אותה הכשרה, בניגוד לעמדת האוניברסיטה. נוכח העובדה, כי בשנת הלימודים תש"ע, חלק משעות ההשתלמות בסדנה התקיימו מחוץ לתקופת המינוי וחלקן נכללו בתקופת המינוי - הוסכם לתגמל את עוזרי ההוראה על השתתפותם בהשתלמות.

אין חולק, כי היקף ההשתלמות המדוברת אינו עולה על סה"כ 15 שעות, והיא מתקיימת במשך שניים-שלושה מפגשים, בני כ- 5 שעות כל אחד; מדובר בהשתלמות חד-פעמית, בתחום הפדגוגי, התקפה לכל תקופת המינוי כעוזר הוראה באוניברסיטה; עוד מוסכם, כי ניתן לעבור השתלמות בתחום זה גם במסגרת אחרת, מחוץ לאוניברסיטה, ומי שעבר השתלמות כזאת פטור מלעבור אותה שוב במסגרת האוניברסיטה.

דיון והכרעה

לאחר ששמענו את הצדדים וחזרנו ועברנו על כל החומר שלפנינו, שוכנענו, כי הצדק עם האוניברסיטה.

כפי שנקבע בהסכם 2000, לגופים האקדמיים של האוניברסיטה יש שיקול דעת לקבוע את הכישורים הנדרשים לתפקידי הוראה ואת הליכי המינוי לתפקיד כזה. בהסכם 2008 לא בוטלה הוראה זו, על אף שנקצב היקף משרתו של עוזר הוראה באוניברסיטה ל- 32 שעות שבועיות, כאשר אין כל מחלוקת, כי שעות ההוראה ניתנות על-ידם רק במהלך 14-13 שבועות בסמסטר, על אף שהם מתוגמלים עבור 6 חודשים מלאים בסמסטר. מכאן מובן, כי הם מתוגמלים גם עבור מטלות שמעבר לשעות הוראה פרונטאליות. לא מצאנו שההסכמים הקיבוציים קובעים רשימה סגורה שלהן.

בנסיבות שהוכחו לפנינו, אנו בדעה, כי הוספת המטלה של השתתפות בהשתלמות, כחלק מההכנה הפדגוגית להעברת שיעורים ע"י עוזרי ההוראה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה - אינה חורגת מהפררוגטיבה של הגורמים האקדמיים באוניברסיטה, לקבוע את התנאים המוקדמים הנדרשים לשם עבודה כזו.

בהתחשב בהיקף ההשתלמות, לעומת כלל משרתם של עובדי ההוראה והחודשים בגינם הם מקבלים תשלום, מדי סמסטר, אנו סבורים, כי התגמול שנקבע בהסכם הקיבוצי כולל גם השתתפות בהשתלמות מסוג זה. נוסיף, כי לא מן הנמנע, שיהיו מצבים - כגון: דרישה להשתתפות בהשתלמויות בהיקף גבוה יותר, או הוספת מטלות, שתהיינה בלתי מידתיות ליחס בין שעות ההוראה הפרונטאלית לבין שאר הזמן העומד לרשות עוזר הוראה, כדי למלא את כל מטלותיו - שיצדיקו תגמול נוסף. עניין זה, שהינו סוגיה כלכלית בפני עצמה, מן הראוי שיתברר במשא ומתן ישיר בין הצדדים; אולם, ההשתלמות הספציפית שלפנינו, אינה נופלת בקטגוריה המצדיקה תגמול נפרד, הואיל והיא מצומצמת בהיקפה - בהיותה חד-פעמית ולא יותר מ- 15 שעות - ואין ספק, שהיא במסגרת כישורים שלגיטימי לתבוע מעוזרי הוראה לעמוד בהם, ללא תוספת תשלום.

לו זו אף זו - עובדה מוסכמת היא, כי עוזרי ההוראה אינם נדרשים לשלם עבור השתתפותם בהשתלמות, התורמת גם לכישוריהם ומיומנותם, ויש ממש בטענת האוניברסיטה, כי בכך שהיא מאפשרת לעוזרי ההוראה לעבור את ההשתלמות באוניברסיטה, על חשבונה, היא מעניקה לעוזרי ההוראה הטבה, שאף לה, מעבר לערך המוסף הלימודי, גם ערך כלכלי. שהרי, כדי להימנע מהצורך לעבור את ההשתלמות תוך כדי עבודת עוזר ההוראה באוניברסיטה, הוא רשאי להציג אישור על עמידתו בהשתלמות דומה במקום אחר, בו, מן הסתם, היה נדרש לשלם מכיסו ומזמנו גם יחד.